הקורונה: למזער את הנזק הגופני לטווח הארוך

את נזקי הקורונה מרגישים ונרגיש לא רק בהיבט הבריאותי כפגיעה פיזית ונפשית מהווירוס עצמו, ולא רק בהיבט הכלכלי, אלא כפגיעה בריאותית עתידית באוכלוסייה כולה. כחלק מההתמודדות המתמשכת עם נגיף הקורונה (covid-19) נכפה על הציבור ריחוק חברתי המלווה בבידוד ובמגבלות בחופש התנועה האישי. עובדה זו גורמת לסטרס מוגבר, לאכילה מוגברת, להפרעות שינה ולפגיעה בשעון הביולוגי. מבחינת שוחרי הפעילות גופנית, נכפו עליהם הגבלות מרחיקות לכת על חופש התנועה, ולאוכלוסייה שלא מתאמנת נוצרת הגברה של היושבנות (חוסר תנועה, היעדר פעילות גופנית) ושל אורח החיים הפסיבי.

 

לא זזים

אורח חיים יושבני מוגדר כגורם סיכון מספר 4 בתמותה עולמית. ברם, גם בלי הקורונה, אנשים הנוטים לסבול מלחץ וחרדה יותר מאנשים אחרים, מועדים לפגיעה ברמות הסוכר, לחץ הדם ועוד.

ההשלכות הללו גורמות גם לעלייה בתחלואה לבבית, סכרת, פרקינסון, שבץ מוחי, שיבושים במערכת החיסון וסוגי סרטן המראים השפעה מיטבית מפעילות גופנית (כגון: סרטן המעי הגס והשד). במקביל לכל זה, בעקבות הטיפול הממוקד סביב הקורונה, נשכחו לרגע הבעיות הרפואיות הרגילות והטיפול והמעקב אחריהן, לעיתים, הפך למשני. כל זאת בשילוב עם יושבנות, גרמה להחרפה של חלק מהבעיות הרפואיות הקיימות.

מדיווחי המחקרים של ארגון הבריאות העולמי, עולה כי קיים קשר הפוך לינארי בין נפח של פעילות גופנית ותמותה מכל הסיבות האפשריות. כלומר, ככל שאנשים עסקו יותר בפעילות גופנית כך שכיחות התמותה אצלם הייתה נמוכה יותר. יתר על כן, נמצא יחס של "מנה תגובה" אצל אוכלוסייה שעסקה בהליכה, דהיינו ככל שהלכו יותר קילומטרים בשבוע, כך הייתה ירידה גדולה יותר בשכיחות התמותה.

חוסר בפעילות גופנית מעלה את הסיכוי למחלת לב כלילית פי שתיים לערך לעומת אוכלוסייה פעילה, ומהווה גורם סיכון משמעותי למחלות כרוניות קשות ביותר, כגון: סוכרת, סרטן השד והמעי הגס, השמנה, יתר לחץ דם, מחלות של עצמות ופרקים (אוסטאופורוזיס, אוסטאוארטריטיס), חרדה ודיכאון ונפילות בגיל המבוגר.

​

אכילת יתר

אחת מהפעילויות שהוגבלו בעיקר היא פעילות גופנית, בעיקר הפעילות הגופנית הלא יזומה (כגון: עלייה במדרגות, הליכה של אלפי צעדים מדי יום, עבודות בית שונות, גינון, טיולים בטבע וכדומה) שמאופיינת בהוצאה אנרגטית כלל לא מועטה ובשפה המקצועית מכונה: NEAT - Non Exercise Activity Themogenesis.

לא רק זאת, עקב ימי הסגר שיש לפרקים, והפחתה בשל כך בשעות העבודה והפעילות בכלל, קיימת עלייה בהתעסקות במזון: העיסוק באכילה והבישול עלו ובשל כך חל שינוי במאזן האנרגטי וזאת עקב הפחתת ה"בזבוז" האנרגטי מצד אחד, ומצד שני - צריכה קלורית גבוהה, דבר המוביל בשלב המיידי לעלייה במשקל ובמסת השומן.

כחלק מהנתונים הוצג שהעלייה הממוצעת בתקופת הקורונה הייתה כ 1-2- קילוגרמים במשקל, וידוע שחוסר הפעילות התלוותה גם בפגיעה (ירידה במסת השריר והעצם) שהנה קריטית, בעיקר, באוכלוסייה המבוגרת או מוגבלת (ירידה במסת השריר בגיל המבוגר - סרקופניה) דבר המוביל לירידה בכוח השריר לסיכון לנפילות ותמותה מוגברת במהלך התקופה ניסו לקשר בין מערכת חיסון מיטבית לסיכוי להידבק בנגיף, אך לא נראו הרבה עבודות על כך, עם זאת ידוע כי פעילות גופנית משפרת תגובה חיסונית והימנעות מפעילות פוגעת בתפקודה.

​

הפסקה חדה

ומה לגבי אלו שהתאמנו בקביעות והפסיקו בתקופת הקורונה או הוגבלו בפעילות? אז מסתבר שהפסקת הפעילות הגופנית באופן חד לא רק שמביאה ירידה ברמת הכושר באופן מהיר, אלא לעתים, הירידה תהיה גבוהה יותר מרמת הכושר שנצברה. ידוע שאפילו הפסקה קלה של 14 יום גורמת לפגיעה בכושר האירובי ולעלייה בתנגודת לאינסולין וברמת השומנים. בין מרכיבי הכושר הגופני המרכזיים שנפגעים נמצאים:

• כוח - איבוד משמעותי נגרם בערך לאחר הפסקה של 3 שבועות.

• אירובי - סיבולת אירובית יכולה להיפגע בין ארבעה אחוזים ל 25- אחוזים לאחר הפסקה של 3-4 שבועות וגם רמת האדרנלין יורדת, עניין שמשנה את המוכנות הפיזית שלנו לאימון.

• גמישות - ישיבה ממושכת וחוסר עבודה על גמישות במשך 4 שבועות תניב ירידה משמעותית בתנועתיות ובטווחי תנועה במפרקי הירך, עמוד שדרה וכתפיים. אנחנו מחנכים במשך שנים לחשיבות של פעילות גופנית לבריאות ומדברים על מגיפה של השמנה ושל חוסר פעילות גופנית כגורם תמותה. אך עקב ירידה בפעילות גופנית כתוצאה מהגבלות התנועה של הקורונה, תפגע בבריאותם של מיליוני אנשים בעולם. פעילות גופנית לא רק תעזור לנו להתמודד עם הלחץ הבלתי נמנע של החודשים הקרובים, זה יכול גם להפוך אותנו לאנשים חזקים יותר ותאפשר לנו גם לחזור לשגרה מהר מאוד לאחר תום התקופה, לטפל בתחלואה ולמנוע החרפה תחלואה כרונית.

​

חשוב לדעת:

• פעילות גופנית גורמת לשיפור פרופיל שומני הדם. היא מעלה את ריכוזי הכולסטרול "הטוב" HDL, ומורידה את ריכוזי הכולסטרול ה"רע" LDL. כמו כן, היא מורידה את רמות הטריגליצרידים בדם.

• פעילות גופנית תורמת לשינוי הרכב הגוף - ירידה בשומן תוך בטני המהווה גורם סיכון למחלת לב כלילית.

• פעילות גופנית גורמת לנרמול במאזן הגלוקוז בדם ועלייה ברגישות לאינסולין.

• היא מפחיתה בלחץ הדם.

• קיימת הורדה של הטונוס הסימפתטי במערכת העצבים האוטונומית.

• פעילות גופנית גורמת להפחתה בתהליכי קרישה בדם ובתהליכים דלקתיים.

• קיים שיפור בתפקוד לבבי ובזרימת הדם הכלילית.

• קיימת הגברה בתפקוד ובתנועתיות כלי הדם.

• נרשמת הפחתה בדיכאון ובחרדה. ניתן לומר שכאשר תעבור תקופת הקורנה נראה כי חוסר התזוזה והעלייה בצריכה האנרגטית גרמו לעלייה במספר מחלות כרוניות ולתמותה מוקדמת.

​​